חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות , התשכ"ב – 1962 עוסק בכשרותו המשפטית של האדם. החוק קובע כי כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו. עוד מוסיף החוק וקובע כי כל אדם כשר לבצע פעולות משפטיות, אלא אם נשללה או הוגבלה כשרותו בחוק או בפסק דין של בית המשפט.

​

כשאנו מדברים על כשרות משפטית לבצע פעולות משפטיות אנו מדברים על פעולות שרובנו מבצעים במהלך חייהם ובחיי היומיום שכוללות, בין היתר, מכירה / קנייה של דירה, רכישת מוצרים שונים, הרשמה לקורסים / לימודים ועוד.

​

כשאדם מאבד את כשרותו המשפטית, החוק  מאפשר למנות לו אפוטרופוס. 

המקרים השכיחים למינוי אפוטרופוס לאדם הם כאשר הוא אינו יכול חהבין את תוצאות מעשיו ולרבות במצבים של ירידה קוגנטיבית משמעותית, חולה דמנציה, קטין שהתייתם מהוריו ועוד.  

 

טרם מינוי אפוטרופוס, ייבחן האפוטרופוס הכללי האם האדם ערך ייפוי כוח מתמשך בו הביע את רצונו לגבי זהות מיופי כוחו ונתן הוראותיו לדרך הטיפול בו. במצב כזה, יופעל יפוי הכוח המתמשך ולא ימונה לאדם אפוטרופוס.  

 

למעשה, כשבית המשפט ממנה אפוטרופוס לאדם, נשללת ממנו האפשרות לבצע את הפעולות בעצמו, ומי שאחראי על ביצוען הוא האפוטרופוס שימונה לו. 

​

האפוטרופוס מחויב לנהוג באחריות, למסור דיווחים תקופתיים לאפוטרופוס הכללי בענייני רכוש ולפעול לטובת האדם שבשבילו הוא מונה כאפוטרופוס. 

במקרים הקבועים בחוק, האפוטרופוס זקוק לאישור בית המשפט לביצוע פעולות משמעותיות כגון, מכירת דירה, מתן מתנות ועוד.